2006 · oboe and piano (original version); later version for oboe and electric guitar
Getting Closer
I called this piece Getting Closer for the process it enacts: a gradual drawing-together of two different characters, or two opposing elements, represented by the two instruments. It was written in 2006, originally for oboe and piano — though from the very beginning I imagined it equally for oboe and electric guitar; it has also been performed with soprano saxophone. The oboe part is written almost entirely in the dodecaphonic method: its theme is built from four twelve-tone rows played in succession, then developed by the usual means — retrograde and inversion, transposition and so on. The piano part, by contrast, grows out of the world of rock — its rhythms and harmony — and even borrows dynamic effects from electronic music. On the face of it the oboe stands for the more complex, sophisticated side and the piano for the more energetic, emotional one; but over the course of the piece the two draw steadily closer, exchanging roles and borrowing each other's motifs, until they merge completely in the final section. Commissioned by the oboist Adi Kedem.
בחרתי לקרוא ליצירה זו 'התקרבות' על שם התהליך שמתרחש בה, תהליך התקרבות בין שתי דמויות שונות או שני יסודות מנוגדים — אשר מיוצגים על ידי שני הכלים. תפקיד האבוב, רובו ככולו, כתוב בשיטה הדודקפונית. נושאו מורכב מארבע שורות דודקפוניות המנוגנות ברצף, ובהמשך נושא זה מתפתח כמקובל בכתיבה הדודקפונית — בעזרת היפוכי 'סרטן' ו'ראי', טרנספוזיציות ועוד. לעומתו, תפקיד הפסנתר נולד מתוך העולם המוסיקלי של הרוק, על מקצביו וההרמוניה שלו, ואף כולל אפקטים של דינמיקה הלקוחים מן המוסיקה האלקטרונית. ניתן לומר שעל פניו האבוב מייצג את הצד היותר מורכב ומתוחכם, בעוד שהפסנתר מייצג את הדמות האנרגטית והרגשית יותר. אלא שבמהלך היצירה שני צדדים אלה מתקרבים זה לזה בהדרגה, כולל היפוכי תפקידים מדי פעם ושאילת מוטיבים זה מזה, עד להתמזגות מלאה בחלק המסיים.
Versions
- oboe and piano
- oboe and electric guitar
Commissioned by the late Adi Kedem, oboist.